עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד

עורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"ד
עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד

תגיות לעמוד: עורך דין עורך דין דיני אינטרנט עורכי דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi  תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל

עו"ד נועם קוריס

עו"ד גיא תותי

עו"ד דלית ברנר אוליצקי

עו"ד סיגל שכטר

עו"ד נטליה שניאורסון

עו"ד איטי יעקובי

עו"ד יוסי דוידוביץ

עו"ד שלומית סטרוגנו

עו"ד אהובה נאור

תביעות ייצוגיות

חוק הספאם החדש

דיני אינטרנט

רישוי עסקים

משפט ציבורי

נזיקין,תאונות דרכים,רשלנות

פלילי

תקנון לאתרי אינטרנט

   

ִ

מאמרי משפט

דיני חוזים א'

מבוא

כוונה ליצור יחסים משפטיים

גמירות דעת
הצעה וקיבול
הצעה בלתי חוזרת וחוזה אופציה

תמורה והסתמכות

לכאורה אין דרישה לתמורה במשפט העברי, הרי אחד החידושים העיקריים בחוק החוזים זה ביטול דרישת התמורה. במשפט האנגלי והאמריקאי יש דרישה לתמורה ובלעדיה החוזה לא מתקיים. בישראל, למרות שאין דרישה לתמורה, כאשר מסתכלים על חוקי החוזים הספציפיים מגלים את חשיבות התמורה.

דוגמאות:

חוק המכר סעיף 1 "מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר" - מכאן שהעברת נכס תהיה רק בתמורה, ומכאן ניתן להסיק שאם העסקה אינה נכנסת לחוק המכר, לא היו חובות בין הצדדים.

חוק חוזה קבלנות מדבר על עשיית מלאכה או מתן שרות בשכר = בתמורה. ז"א: אם יש שירות או עבודה שנעשית בהתנדבות, חוק חוזה קבלנות לא יחול.

חוק השכירות והשאילה מבחין בין שכירות = השכרת נכס תמורת תשלום, לבין שאילה = ללא תשלום. אם העסקה היא ללא תשלום, לכאורה יחול חוק המתנה, אך אם מדובר בהתחייבות למתנה, זה שונה. חוק המתנה סעיף 5 שונה מהתחייבות עסקית בתמורה, סעיף 5 (ב) אומר שאפילו שנעשה חוזה בכתב, יכול מבטיח המתנה לחזור בו בנסיבות מסויימות, כל עוד הצד השני לא שינה את מצבו תוך הסתמכות על אותה מתנה. סעיף 5 (ג) אומר שאם מקבל ההבטחה למתנה התנהג התנהגות מחפירה כנגד המבטיח או בני משפחתו, הוא לא יקבל את המתנה. אם משתנה מצבו הכלכלי של המבטיח, בצורה דרסטית הוא יכול לחזור בו, ואז עולה השאלה מה משמעות ביטול דרישת התמורה בחוק החוזים, כאשר אנו רואים הוראות רבות שמחייבות תמורה וגם יש הבדל עצום בין עסקאות בתמורה לבין עסקאות חינם, מלבד זאת אנו רואים שאם אדם מתחייב למתנה זו לא התחייבות פשוטה (היא צריכה להיות מלווה בכתב וכו') והנה בחוק החוזים יש התחייבות ללא תמורה וכל כולה לטובת הצד שמקבל את ההתחייבות וזה לא מוגבל בכלום, והשאלה היא האם מיושבת הסתירה בין ההתחייבות לחוק המתנה לבין סעיף 7 "הצעה שאין בה אלא כדי לזכות"? - מתנה לא חייבת להיות מתנה שיש בה רק כדי לזכות, היא יכולה להיות על תנאי, או הגבלות אחרות. סעיף 7 מדבר על הצעה שיש בה רק זכויות וזה לא מוגבל בכתב או בכל דבר אחר ויש בו חזקת קיבול, ולכן זה לא משתלב בחוק המתנה, ואז: איך זה שחוק החוזים לא דורש תמורה למרות שסעיפיו כן דורשים? ואיך מבחינים בין סעיף 5 לסעיף 7?  -  יש להבחין בין מתנה לדבר שאין בגינו תמורה אך הוא חלק מהביזנס. אין ספק שיש להבחין בין עסקה בתמורה לבין עסקה בחינם, והראייה שבכל שיטות המשפט בעולם יש הבחנה כזו בין עסקה בתמורה לבין עסקת מתנה ויש בזה היגיון רב, היות ולדיני חוזים יש שלושה יסודות: יסוד מוסר, יסוד תועלתי חברתי, ויסוד כלכלי, ולפי כל אחד מהמבחנים האלה, יש מקום רב יותר להבחין בין עסקאות בתמורה לבין עסקאות בחינם. אז אם התמורה כל כך חשובה מדוע היא  בוטלה בחוק החוזים? התשובה היא שמה שבוטל זה הדרישה לתמורה במובנה האנגלי, כאשר פיתחו את זה באנגליה, זה התחיל בכך שיש לתת תוקף לעסקה, אם יש לה תמורה, אך במשך השנים דרישת התמורה במשפט האנגלי קיבלה אופי מאוד טכני ופורמלי ולא בדקו אם באמת יש תמורה, למשל: אם מישהו מוכר את ה"רולסרויס" שלו תמורת שילינג אחד, זו עסקה בתמורה, אך כל אדם בר דעת יבין שמדובר במתנה וקשה מאוד לראות בשילינג תמורה, אבל במשפט האנגלי זה יספיק כדי לראות בזה תמורה. דוגמא שנייה אדם מציל את חיי חברו והניצל מבטיח לו 5,000 שקל. דבר כזה לפי המשפט האנגלי לא יהיה תמורה, היות והצלת החיים הייתה בעבר ואין תמורה למשהו שנעשה בעבר, ולכן מסיבות אלה ביטל המחוקק הישראלי את דרישת התמורה מבחינה פורמלית והמבחן האמיתי הוא האם יש פה עסקה מסחרית? למחוקק הישראלי לא נראה שיש לתלות תוקף של עסקה, בתמורה פורמלית, ולכן הוא הוציא את הדרישה באופן כללי, ובמקומות הרלוונטיים, בחוקים עצמם, הוא השאירה. אם מבחן התמורה הוא לא טכני, אלא מהותי אז ממילא צריך לבדוק: האם היה פה עסק, או לא. חוק המתנה לא יחול כאשר כוונת הנותן הייתה לתת מתנה וכוונת המקבל היתה לקבלה - סעיף 2, אך אם במסגרת עסקאות משתלם לבעל העסק לתת משהו ללא תשלום, זו לא התחייבות לתת מתנה סעיף 7, היות ולמרות שזו התחייבות ללא תמורה, היא נעשתה מבחינה עסקית. המבחן למתנה הוא האם זו עסקת חסד, ואז ברור מתי יחול סעיף 5 לחוק המתנה ומתי יחול סעיף 7 לחוק החוזים. פרופ' טדסקי במאמרו "מתנה לצרכן", מעלה את הסברה שגם מתנה שנעשית שלא מטעמים של חסד ולא במגמה להעשיר את המקבל, יכולה להיות מתנה ויחול עליה חוק המתנה.

פ"ד פלוני נ' פלונית זוג חברים קיימו יחסים והאישה נכנסה להריון, היא רצתה להבטיח שהאב יצהיר שהתינוק שיוולד הוא ילדו והאב הסכים להודות, בתנאי שלא יצטרך לשלם מזונות ובתנאי שאם בית המשפט יכפה זאת עליו, היא תחזיר לו את הכסף בשיפוי. האם הגישה תביעת מזונות בשם הילדה והאב הגיש תביעת שיפוי ובית המשפט קבע שהאב לא זכאי לשיפוי משני נימוקים:

1.      זה בניגוד לתקנת הציבור, לתת תוקף להסכם שיפוי היות וזו משפחה חד הורית ואם האם תצטרך לשפות את האב, היא תישאר בלי כסף.

2.      מאחר והאם לא קיבלה כל תמורה בגין ההתחייבות לשיפוי, יוצא שההתחייבות לשיפוי היא מתנה והיא צריכה לעמוד בדרישת סעיף 5 לחוק המתנה, וזה שזה לא עומד בסעיף 5 לחוק המתנה, זה מבטל את ההסכם ואין לו תוקף.

 

חוק המתנה

פגמים בכריתת חוזה

טעות והטעיה

עושק

פגם בכריתת חוזה

הבעיות במקרקעין

עיקרון חופש החוזים

חוזים אחידים ותניות פטור

חוזים אחידים

אכיפה

ביטול חוזה והשבה

פיצויים

 

 

 

 

 

 

דף הבית | פרופיל | תחומי עיסוק | קישורים | קריירה | English| תקנון |עו"ד|עורכי דין |צור קשר|עורך דין| דף הבית | פרופיל | טפסים | פשיטת רגל | הוצאה לפועל | בתי משפט | פסקי דין |עו"ד|עורכי דין |גילוי נאות |עורך דין
מאמרים |
עו"ד|עורכי דין |אינדקס עורכי דין |עורך דין| פלילי | פרופיל | טפסים | פשיטת רגל | הוצאה לפועל | בתי משפט | פסקי דין |עו"ד|עורכי דין |גילוי נאות |
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.