עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד

עורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"ד
עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד

תגיות לעמוד: עורך דין עורך דין דיני אינטרנט עורכי דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi  תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל   

ִ

מאמרי משפט

דיני נזיקין

הגדרת הנזיקין

מקומם של דיני הנזיקין במערכת המשפט

מטרות דיני הנזיקין

הפרת חובה חקוקה – סעיף 63

רשלנות – סעיפים 35 ו- 36

תקיפה – סעיף 23

הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29

מטרדים – סעיפים 42 – 18

גרם הפרת חוזה – סעיף 62

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק אחריות למוצרים פגומים

חוק איסור לשון הרע 

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 כולל בתוכו הן את האספקטים האזרחיים של פרסום לשון הרע, והן את האספקטים הפליליים של נושא זה. לפני שנת 1965, היו הוראות החוק פזורות בפקודת הנזיקין מחד, ובפקודת החוק הפלילי מאידך. הסיבה לכך הייתה שהוראות שונות היו נכונות הן לעניין האיסור הפלילי והן לעניין האחריות הנזיקית, במיוחד הוראות החוק הנוגעות להגנות. בכל זאת ישנם מספר הבדלים בין העבירה הפלילית לעוולה הנזיקית: בעבירה הפלילית, יש צורך שהפרסום יגיע ליד שני אנשים או יותר זולת הנפגע (סעיף 6 לחוק) ואילו בעוולה הנזיקית, די בכך שהפרסום יגיע לידי אדם אחד זולת הנפגע (סעיף 7): בעבירה הפלילית על התביעה להוכיח, כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בנפגע, ואילו בעוולה הנזיקית אין חשיבות למחשבה הפלילית של הפוגע. כאשר מתקיימים יסודות העבירה הפלילית, ניתן לתבוע הן במשפט אזרחי והן במשפט פלילי. סעיף 24 מוסיף על כך: "במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן". עד לחקיקת החוק, לא ניתן היה לפי דיני הראיות, להסתמך על פס"ד פלילי במסגרת הליך אזרחי. הסיבה העיקרית לכך היא השוני בין התובעים במשפט הפלילי (המדינה) ובמשפט האזרחי (הנפגע). אלא שבינתיים נתקבל תיקון לפקודת הראיות [נוסח חדש] וסעיף 42א (א) קובע: "הממצאים והמסקנות של פסקי דין חלוט במשפט פלילי ומרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם…" יש הבדל בין סעיף 42א (א) לבין סעיף 24 לחוק, שכן כאשר מדובר בזיכוי, עדיין מאפשר חוק איסור לשון הרע, להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הפלילי.

מהי לשון הרע?
מי יכול לתבוע?
ההגנות
סעיף 13 – פרסומים מותרים
 סעיף 14 – אמת בפרסום
סעיף 15 – הגנת תום לב
הוראות נוספות בחוק

בסעיף 11 לחוק מטיל אחריות גם על גורמים נוספים, כמו עורך אמצעי התקשורת, מי שהחליט בפועל על הפרסום באמצעי התקשורת, וסעיף 12 מוסיף גם את מחזיק בית הדפוס, את המוכר ואת המפיץ של הפרסום למעגל האחראים הפוטנציאליים. התנאי הוא שאותם אנשים ידעו או היה חייבים לדעת שמדובר בפרסום לשון הרע. מכאן נובע, כי כאשר נאמר על ידי מרואיין בשידור חי, פרסום שהוא לשון הרע, לא יישא עורך התוכנית באחריות. 

סעיף 21 מסמיך את בית המשפט למנוע פרסום ברבים של הליכי בית המשפט, "במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט". ביהמ"ש בפס"ד הוצאת מודיעין נ' חובב עומד על ההיגיון שמאחורי סעיף זה. סעיף זה בא למעשה למנוע מצבים שאנשים יחששו מהגשת תביעות, כדי לא להסתכן בפרסום עודף של הדברים שבשל פרסומם הוא תובע. 

סעיף 22 קובע, כי בדרך כלל לא ניתן לחקור את העדים לגבי אופיו ועברו של התובע. הרעיון שמאחורי הסעיף הוא, כי עדויות של עברו של התובע אינן מוכיחות את אמיתות הפרסום. אלא שעדויות אלו יהיו רלבנטיות לשאלת הפיצויים. אם לא נגרם כל נזק מהפרסום המשפיל, בשל אופיו ועברו של התובע – הנפגע, הרי לא יפסוק בית המשפט פיצויים, הגם שלנתבעים יש אחריות נזיקית בגין הפרסום. 

 

הסעדים
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981

 

 

קשר סיבתי - סעיף 64

ריחוק הנזק סעיף 76 (1)

סיבות אחדות לנזק

פיצויים

השפעתן של הטבות על שיעור הפיצויים

 

 

 

 

 

 

 

 

דף הבית | פרופיל | תחומי עיסוק | קישורים | קריירה | English| תקנון |עו"ד|עורכי דין |צור קשר|עורך דין| דף הבית | פרופיל | טפסים | פשיטת רגל | הוצאה לפועל | בתי משפט | פסקי דין |עו"ד|עורכי דין |גילוי נאות |עורך דין
מאמרים |
עו"ד|עורכי דין |אינדקס עורכי דין |עורך דין| פלילי | פרופיל | טפסים | פשיטת רגל | הוצאה לפועל | בתי משפט | פסקי דין |עו"ד|עורכי דין |גילוי נאות |
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.