פסקי דין בנושא חוק איסור לשון הרע

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט

בבית המשפט העליון

רע"א 5453/07

בפני: כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשים: 1. ידיעות תקשורת בע"מ
2. יריב לוין

נגד

המשיבים: 1. יצחק רוכברגר-ראש עיריית רמת השרון
2. מאיר יצחקי
3. אלי בר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי בתל אביב מיום 14.6.07
בע"א 1174/07 שניתן על ידי כבוד הנשיא א' גורן.

בשם המבקשים: עו"ד ת' גליק ועו"ד ע' ז' אשקר

החלטה

זוהי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד הנשיא א' גורן) מיום 14.6.07, לפיה תעוכב למשך 45 ימים כניסתו לתוקף של פסק הדין שנתן בערעור, לפיו יבוטל צו איסור הפרסום שהוטל על ידי בית משפט השלום על אמירות בית משפט השלום במהלך דיון בתובענה.
1. ברקע הבקשה עומדת ישיבה שהתקיימה בדלתיים פתוחות בבית משפט השלום בהרצליה בת.א 515/04 (כבוד השופט צ' דותן) בתאריך 19.12.06, במסגרת תובענה בה נתבע המשיב 3 על הוצאת דיבה (להלן: התובענה). במהלך הישיבה, אמר בית המשפט דברים המתייחסים לעדותו ותצהירו של המשיב 1 - ראש עיריית רמת השרון (להלן: ראש העירייה).
המבקש 2 (להלן: הכתב) הוא כתב בעיתון "על השרון" מקבוצת "ידיעות אחרונות", שהמשיב 1 הוא המוציא לאור שלו. בתאריך 15.1.07 פנה הכתב אל ראש העירייה, וביקש את תגובתו לאמירות אלה של בית המשפט, תוך שהוא מודיע לו כי בכוונתו לפרסם את הדברים.
2. בעקבות פניית הכתב עתר ראש העירייה לבית משפט השלום בהרצליה בבקשה דחופה למתן צו איסור פרסום, בטענה כי העיתון מבקש לעשות שימוש "בלתי הגון ובלתי הוגן באמירות שנאמרות על ידי בית המשפט", וכי הפרסום יביא לפגיעה קשה ומשמעותית בשמו הטוב ובמעמדו. בתאריך 17.1.07 נעתר בית המשפט לבקשה, והוציא צו איסור פרסום על האמירות אליהן התייחס ראש העירייה בבקשתו ועל כל שנאמר במהלך אותו דיון.
עוד באותו יום הגישו המבקשים בקשה לביטול צו איסור הפרסום בנימוק שהצו הוצא בניגוד לדין ובהעדר סמכות. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי דברי בית המשפט אינם אלא אמירת אגב חסרת נפקות, וכי באיזון האינטרסים במקרה זה בין זכות הציבור לדעת ובין ההגנה על שמו הטוב של אדם, ידה של ההגנה על השם הטוב על העליונה. באשר לשאלת הסמכות, הפנה בית המשפט לסעיף 21 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע ), המסמיך את בית המשפט הדן בתביעת לשון הרע לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שירשמו, פרסום ברבים של הליכי בית המשפט במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט.
3. על החלטת בית משפט השלום הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם. בפסק דינו ציין בית המשפט המחוזי כי "דעתו אינו נוחה מצו איסור הפרסום שניתן בתיק, ובמיוחד כאשר שופט אוסר לפרסם דבריו הוא". יחד עם זאת, לאור העובדה כי ביום מתן פסק הדין - 14.6.07 - הסתיימה ההתדיינות בתובענה בבית משפט השלום, החליט בית המשפט המחוזי כי פסק דינו יכנס לתוקף כעבור 45 ימים מיום שניתן או ביום מתן פסק הדין בתובענה בבית משפט השלום, לפי המוקדם מביניהם, ועד אז יעמוד צו איסור הפרסום בתוקפו (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי).
4. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת לפני. לטענת המבקשים, החלטתו של בית המשפט קמא פוגעת בחופש הביטוי ובעקרון פומביות הדיון שהוכרו כעקרונות חוקתיים. לטענתם, הנימוק עליו ביסס בית המשפט קמא את החלטתו - סיום ההתדיינות בתובענה בבית משפט השלום - הוא שיקול זר, ואין בו כדי להצדיק את הפגיעה בערכים החוקתיים. זאת, להבדיל מעיכוב ביטולו של צו איסור פרסום, שמטרתו לאפשר למי מן הצדדים למצות את הליכי הערעור.





בבקשה התייחסו המבקשים לנימוקים שהעלה בית משפט השלום בהחלטתו. באשר לסעיף 21 לחוק איסור לשון הרע, טענו המבקשים כי הוא חריג שנולד בשל הרגישות שיש לפרסום הליכים בתביעות לשון הרע , מחשש מהנזק שעלול להיגרם עקב החזרה על דברי לשון הרע . בנדון דידן האמירות נוגעות לאמינותו של ראש העיר ואין הן נוגעות לתובענה עצמה, ומשכך, טוענים המבקשים, אין להן דבר וחצי דבר עם סיווגו של ההליך כהליך לפי חוק איסור לשון הרע . מוסיפים המבקשים וטוענים, כי אף הגדרת האמירות כ"אמרת אגב", אין בה כדי להצדיק את החלטת בית המשפט המחוזי, שכן המחוקק לא מצא לאבחן בין סוגים שונים של אמירות בהוראות הנוגעות לפומביות הדיון.
5. חשיבותם של חופש הביטוי ועקרון פומביות הביטוי זכו כאמור להכרה נרחבת בפסיקתו של בית משפט זה, והם הוגדרו כזכויות יסוד של האדם בישראל (לעניין חופש הביטוי ראו למשל: ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג (3) 840 (1989) (להלן: עניין אבנרי). לעניין פומביות הדיון ראו למשל: ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 5.4.06) (להלן: עניין חברת החדשות)).
אל מול שני ערכים אלה ניצבת הזכות לשם טוב, שמהווה אף היא זכות יסוד (ראו למשל: עניין אבנרי בעמ' 856, וכן רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (טרם פורסם, 12.11.06)), ויש ולעיתים היא תוביל לפגיעה בערכים האמורים. הדבר מקבל משנה תוקף שעה שמדובר בפגיעה בשמו של עד, שכן פגיעה זו עלולה לחבל במוסד העדות, שמהווה את אחת מאבני היסוד של משפטנו (ראו למשל: בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית המשפט השלום, פ"ד נב (3) 721 (1998)). הכרעה בבקשה לאסור פרסום פרט מדיוני בית משפט משקפת איזון בין ערכים אלה. בענייננו לא קמה עילה בחוק שתאפשר את הפגיעה בזכות לחופש ביטוי ובעקרון פומביות הדיון (לעניין האיזונים ראו למשל: עניין אבנרי; עניין חברת החדשות; אורי שנהר דיני לשון הרע פרק 1 (תשנ"ז)), שכן סעיפים 68-70 לחוק בתי המשפט מאפשרים אומנם לאסור פרסומם של דיונים משפטיים, אך מדובר בנסיבות חריגות בלבד, שאינן מתקיימות בענייננו. אף סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע אין בו כדי להצדיק את צו איסור הפרסום שניתן, שכן, כפי שטענו המבקשים, אמירות בית המשפט עליהן חל הצו אינן נוגעות לעילת התובענה, ומשכך לא מתקיים הרציונאל העומד בבסיס סעיף זה (ראו: רע"א 3614/97 אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית, פ"ד נג (1) 26 (1998)). מכאן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, נראה כי לא היה מקום לאסור הפרסום במקרה דנן.
6. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב כניסת פסק דינו לתוקף, ועל כך הבקשה שבפניי. כשלעצמי, אני סבורה כי הגם שניתן היה להגיע לתוצאה שונה, אין בכך להצדיק את קבלת הבקשה. השאלה שעומדת במוקד הבקשה עניינה יישום ההלכות באשר לאיזון האינטרסים הראוי במקרה דנן, והיא אינה בעלת חשיבות משפטית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת. משכך, אין היא מקימה עילה לקיומו של דיון בערכאה שלישית (ראו למשל: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 (1983); רע"פ 88/04 ורטהיימר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.4.04); רע"פ 101/05 בן יקיר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 5.12.05)).
אציין, כי אני נכונה לקבל כי בעניינים שיש להם נגיעה בהיבטים חוקתיים מובהקים, כחופש הביטוי, תתכן הגמשה מסוימת באשר למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". אולם, לא ראיתי מקום לנהוג כך בענייננו, שכן בהחלטתו של בית המשפט קמא נקבע כי פסק הדין יכנס לתוקפו ויותר פרסומן של האמירות לכל המאוחר בתוך זמן קצר ועל כן נכונה הייתי לקבל כי עיכוב זה לא יגרום לפגיעה חמורה בחופש הביטוי ובעקרון פומביות הדיון. זאת, בפרט בהתחשב בכך שהמבקשים לא הצביעו על סיבה שבגינה קמה חשיבות מיוחדת לפרסום האמרות דווקא כעת. מכל מקום, הובא לידיעתי כי ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, נתן בתאריך 27.6.07 בית משפט השלום פסק דין בתובענה. משכך, כאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, התבטל צו איסור הפרסום, ועל כן ברי כי אין עוד מקום למתן רשות ערעור.
לאור האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז בתמוז התשס"ז (3.7.07).




רעא 07 / 5453 ידיעות תקשורת בע"מ נ' יצחק רוכברגר-ראש עיריית רמת השרון [פדאור (לא פורסם) 07 (21) 575], עמוד 1-2


פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

שאלות הבהרה למומחה

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.
בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית| קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.