פסקי דין בנושא חוק איסור לשון הרע

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט


בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 11823/05

בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ד' חשין

המערער: ד"ר יוסף ברנר

נגד

המשיבים: 1. פרופ' רפאל קטן
2. פרופ' ערן יוסף דולב
3. פרופ' מרדכי רביד
4. ד"ר יורם בלשר

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 10.11.05 בת.א. 2427/01 שניתן על ידי כבוד השופטת צ' ברון

תאריך הישיבה: כ"ה בחשון התשס"ז (16.11.2006)

בשם המערער: עו"ד יהושע רזניק; עו"ד שי אלון

בשם המשיבים: עו"ד אמנון יצחקניא; עו"ד אילן אמיר

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערער הגיש תביעה בגין לשון הרע שפרסמו נגדו, לדעתו, המשיבים. סיפור המעשה בקליפת אגוז: המערער הוא רופא אונקולוג במקצועו, ולצד עבודתו בבית חולים, הוא מציע במסגרת מרפאה שבבעלותו טיפול אלטרנטיבי משלים לחולי סרטן. המשיבים, רופאים גם-הם, מתנגדים לשיטות הטיפול הללו ובפרט לאופן שבו הן מוצגות לציבור. הם רואים בכך, בתמצית, משום "מכירת אשליות". את דעתם-זו הם הביעו במסגרות שונות. המערער ראה בהתבטאויותיהם משום לשון הרע עליו, ומכאן תביעתו הנזכרת בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק).
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' ברון), בפסק-דין מפורט ומנומק היטב, דחה את התביעה. בית המשפט פתח ובחן את השאלה האם הטיפולים שמציע המערער הם בגדר רפואה אלטרנטיבית (חלופה לרפואה הקונבנציונאלית) או שמא הם בגדר רפואה משלימה (סיוע לרפואה הקונבנציונאלית). נמצא, כי אין לסווגם כך או כך באופן נחרץ. בית המשפט הוסיף וקבע כי התבטאויותיהם של המשיבים, שבהן ננקטו מילים כמו "עושק", "מוכר אשליות", "שרלטני" ועוד כיוצא באלה, פוגעות, מעצם טיבן, בשמו הטוב של המערער. עוד בחן בית המשפט את האינטרסים המתנגשים בענייננו - חופש הביטוי מזה והזכות לשם טוב מזה - והתייחס בהקשר זה לכמה נתונים בעלי-חשיבות: ראשית, העובדה שהמערער הוא אמנם אדם פרטי, אך קיים עניין ציבורי בפרסום ביקורת על פועלו. ושנית, ההתרשמות כי מדובר בהתבטאויות שאינן מתיימרות לקבוע עובדות נחרצות ביחס לטיפולים שמציע המערער, אלא להביע דעה בנושא. בסופו של יום הגיע בית המשפט לכלל מסקנה שההתבטאויות בהן עסקינן "חורגות ממחלוקת רופאים לגיטימית בשאלת האפקטיביות של הרא"מ [רפואה אלטרנטיבית משלימה] ביחס לחולי סרטן, וחוצות את הגבול אל עבר הכפשתו והעלבתו של ד"ר ברנד ברבים - ולכן הן מהוות לשון הרע ". כאן בא בית המשפט לבחון האם קמה למשיבים הגנה לפי החוק.
בית המשפט קמא פסק שאין להחיל במקרה זה את הגנת "אמת הפרסום" שבסעיף 14 לחוק. נמצא, כי המחלוקת בדבר לגיטימיות הטיפולים מהסוג הנדון ותועלתם היא מחלוקת מקצועית שלגביה, אל לו לבית המשפט לקבוע ממצאים פוזיטיביים. עם זאת, נקבע שקמה למשיבים במקרה זה הגנת תום-הלב בהבעת דעה, המעוגנת בסעיף 15(4) לחוק. בהקשר זה הטעים בית המשפט, כי לפי התרשמותו, המשיבים ראו לנגד עיניהם את טובתם של החולים, וביקשו להתריע מפני האשליות שלדעתם "מוכר" המערער תמורת ממון רב. זאת ועוד, בית המשפט התרשם כי המשיבים פעלו מתוך תחושת חובה מקצועית ומוסרית המוטלת עליהם מתוקף תפקידם. הם השמיעו ביקורת שאינה מופרכת בעליל אלא מעוגנת במחקרים ובחוות-דעת מקצועיות, והיא נוגעת לעניין ציבורי מן המעלה הראשונה. בית המשפט אף מצא שבנסיבות העניין הדברים נאמרו באופן שלא חרג מגבולות הסבירות. המערער מצדו, כך הודגש, הינו בעל נגישות גבוהה לאמצעי התקשורת, ואכן, הוא מעביר באמצעותם את משנתו לציבור.





כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מופנה הערעור שבפני. בין היתר טוען המערער, כי משיצאו הפרסומים מגבולות השיח הרפואי הלגיטימי ועברו להשמצות אישיות - לא עומדת עוד הגנה למשיבים. לשיטתו, הסגנון בו בחרו המשיבים בהתבטאויותיהם חורג מגבולות הסביר וכל מטרתו היתה להכפיש את המערער בעיני הציבור. במיוחד יש להביא בחשבון, לדעת המערער, את מעמדם הרם של המשיבים ואת ההקשר שבו אמרו את דברם. מדובר, כך סבור המערער, בהתבטאויות שאינן מקיימות את חובתם האתית של הרופאים לנהוג ביחס של כבוד כלפי עמיתיהם - אף מקום בו אלה האחרונים מביעים עמדות מיעוט. המערער שב ומלין על שהמשיבים לא ערכו בירורים עמו בטרם פרסמו את דברי-הדיבה.
בחנו את טענות הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי דן, כאמור, באריכות ובקפדנות בכל מישורי-המחלוקת שהוצגה בפניו, ומסקנותיו מקובלות עלינו. בסופו של יום, ראה בית המשפט לקבוע כי הביקורת שהשמיעו המשיבים על פועלו של המערער, חרף הלשון הבוטה שננקטה והגלישה אל מעבר לדפוסי השיח הרגילים בין רופאים, היא חלק מהמחלוקת החריפה - שלציבור עניין רב בקיומה ובהשמעתה - באשר להיבטים שונים הקשורים ברפואה האלטרנטיבית-המשלימה. לא רק המשיבים השמיעו עמדתם - שהיא בגדר חיווי דעה - בראש חוצות; גם המערער עשה כן. אלה וגם זה פעלו, לפי התרשמותו של בית המשפט המחוזי, בראש ובראשונה מתוך תחושת-חובה מקצועית ומוסרית. על הרקע הזה, לא נפל פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי, כי למשיבים עומדת הגנת תום-הלב בהבעת דעה.
על-כן, הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים בסכום של 15,000 ₪.

המשנה לנשיאה

השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.

השופט ד' חשין:
אני מסכים.

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין.

ניתן היום, ט"ז בכסלו התשס"ז (7.12.2006).




עא 05 / 11823 יוסף ברנר נ' רפאל קטן [פדאור (לא פורסם) 06 (29) 878], עמוד 1-2


פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

שאלות הבהרה למומחה

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.
בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

צור קשר

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית| קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.