ִִ




סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
74יח. (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה. (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה. (ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו. (ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם. (ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
יחידה מיוחדת [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
74יט. יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי סעיף 74כא.
אגרה מיוחדת [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
74כ. 5 (א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים אלה:
(1) ראש ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
(2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי סעיף 74 בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת; (3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
(ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.

קרן מיוחדת [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
74כא. סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
דין וחשבון [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
74כב. שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע פרק זה.

פרק ח': הוראות שונות

זקיפת הכנסות הביצוע (תיקונים: התש"ם, התשמ"ד)
75. כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
ריבוי הליכים ופסקי-דין
76. (א) הגישו זוכים אחדים בקשות להוצאה לפועל של פסק דין אחד או של פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 בשיעור יחסי לסכום שכל אחד מהזוכים הוציא לכך, והנשאר - לתשלום החובות הפסוקים בשיעור יחסי לסכומיהם ובהתאם לסעיף 75. (ב) נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום חוב המזונות, בשלישית לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9, והנשאר - לתשלום שאר החובות, הכל כאמור בסעיף קטן (א). (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר.

העודף שבידי המוציא לפועל
77. העודף שנשאר בידי המוציא לפועל לאחר התשלומים האמורים בסעיפים 75 ו-76, ישולם לחייב.

מות החייב
78. מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על פי צוואה.
ביצוע הליכים וצווים [תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ד (מס' 2)]
79. (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מוציא לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה. (ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר. (ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון התשמ"ט)
79א. מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
ערר וערעור (תיקונים: התש"ן, התשנ"ה)
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מוציא לפועל, או החלטה שלו לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של ראש ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית-המשפט המחוזי, לפני בית-המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58, יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ערעור בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 יידון בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד, אולם ערעור כאמור על החלטה של שופט בית משפט שלום, מכוח סמכותו על פי סעיף 3, יידון בזכות בפני בית משפט מחוזי בפני שופט אחד; על החלטה בערעור יחולו הוראות סעיף 96(ג) ו-(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך, אולם ראש ההוצאה לפועל או בית-המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות לערער רשאי להורות על השהייה או עיכוב, ורשאי הוא להתנות את ההשהייה או את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו.
חיוב שדינו כפסק דין
81. משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי-דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית-משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים.
הוצאה לפועל של שטרות (תיקונים:התשכ"ט, התשל"ט, התשמ"ד, התשמ"ט, התשנ"ג, התשס"א)
81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. בסעיף זה "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק. (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות סעיף 7(ב 6 ) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין. (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר-הדין האזרחי, התשכ"ג-1963. (ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א). (ה) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.
(ו) (בוטל).

ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון התשס"ג)
81א1. 7 (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 ש"ח ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב). (ב) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); ההתראה תישלח בדואר רשום. (ג) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה). (ד) (1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות. (2) הוגשה התנגדות, יעכב ראש ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין. (ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) על אף האמור בסעיף 7(א) - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה; (2) על אף האמור בסעיף 7(ה) - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה. (ו) נוכח ראש ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי -
(1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה;
(2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה; (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב (תיקון התשס"ג)
81א2. 8 הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א1, תביעה על סכום קצוב כמשמעותה באותו סעיף, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים.
שמירת דינים וזכויות (תיקון התשכ"ט)
81ב. אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקון התשס"ב)
81ב1. (א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב; (2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים. (ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים; (3) החייב רשאי להודיע לראש ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה; מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות ראש ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שראש ההוצאה לפועל אישר את המכירה; (4) (א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות); (2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל; (ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה ראש ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה. (5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) ראש ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו; (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה. (ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד. (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם; "יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
עונשין [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
81ג. (א) מי שמסר מידע כוזב לראש ההוצאה לפועל או למוציא לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים. (ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 69ד(א) או סעיף 69ט, דינו - מאסר שנה.
(ג) חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו ראש ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב), דינו - מאסר שלוש שנים. (ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו או מקורות הכנסתו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
שמירת דינים
82. אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית-המשפט.

ביצוע ערובה
83. ניתנה ערובה לפי חוק זה וראש ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק-דין.
ביצוע לפי בקשת החייב
84. לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק-הדין, רשאי החייב לבקש מראש ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק-הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות ראש ההוצאה לפועל.
ביטולים
85. בטלים:
(1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
(2) פקודת החוב (מאסר);
(3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל , 1936;
(4) סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;
(5) סעיף 19 לפקודת בתי-המשפט, 1940;
(6) סימן 56 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947;
(7) סעיף 14 לפקודת העברת קרקעות.

תחילה
86. תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול התשכ"ח (1 בספטמבר 1968).

הוראות מעבר
87. הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי ראש ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו. (תיקון התשס"א)
87א. (בוטל).

דיווח שנתי [תיקון התשנ"ד (מס' 2)]
87ב. שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
ביצוע ותקנות [תיקונים:התשכ"ט, התשל"ה, התש"ן, התשנ"א (מס' 3), (מס' 4), התשנ"ד (מס' 2), התש"ס]
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
(1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
(2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
(3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מוציא לפועל לפי סעיף 5;
(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
(3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
(4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין;
(5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
(7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
(8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
(8א) נהלים לאיחוד תיקים;
(8ב) נמחקה;
(9) ביטול הליכים וגניזת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
(ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לוי אשכול יעקב ש' שפירא
ראש הממשלה שר המשפטים
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה





חוק ה הוצאה לפועל התשכז 1967

ה

 

עבור אל:

חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוקים נוספים

100 99 98 97 96 95 94 93 92 91 90 89 88 87 86 85 84 83 82 81 80 79 78 77 76 75 74 73 72 71 70 69 68 67 66 65 64 63 62 61 60 

 

 

דף הבית | פרופיל | תחומי עיסוק | קישורים | קריירה | English | צור קשר

Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.