|
מאמרי משפט
דיני אינטרנט
תקנון
אתרי האינטרנט בישראל
בכל יום
מגיע לאוזנינו מקרה חדש הקשור לאינטרנט המוצא דרכו אל בתי המשפט.
עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית
המשפט עקב פעולות בעולם הוירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה,
כי עשו דבר מה, לא כשורה.
מתקפת
חוסר הוודאות של האינטרנט, העדר כללים ברורים על המותר ואסור בזמן
השימוש בו, מדירים שינה מבעלי אתרים החוששים מתביעות העלולות לבוא
במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.
גם
הגולש הסביר, אינו יכול לשוט לחלוטין, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס
האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש
לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט
אכן יעמדו בציפיותיו.
איך
מפזרים את עננת אי הוודאות ?
פתרון
מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.
בחינת
בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות
כאינטראקציה בין צדדים להסכם.
הסכם
קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל,
תקנון.
מהו
תקנון
?
תקנון
הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק
מהחוק, כאשר נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.
בחוק
החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק
תקנון
מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון
המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.
מהו
תקנון
אתר אינטרנט ?
תקנון
לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין
הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, שהנו הסכם
מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר
רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון
ומאידך
יכולים הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.
למה אני צריך
תקנון
לאתר האינטרנט ?
העדר
תקנון
לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים
להימנע באמצעות התקנון.
מטרת התקנון
להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין
היתר לפי: חוק
הגנת הצרכן,
חוק זכויות
יוצרים,
חוק עוולות
מסחריות, חוק החוזים,
חוק איסור לשון
הרע,
חוק עשיית עושר
ולא במשפט,
חוק הגנת
הפרטיות,
פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.
כך
למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור
בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת
רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.
ראה
3162/05 (באר שבע) דינקין
אולגה נגד סאקל און ליין (אס.או.אל )1999 בע"מ
תקנון אתרי
האינטרנט של ישראל
תקנון אתרי
האינטרנט של ישראל
מעניק רישיונות שימוש בתקנוני
אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם
רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה,
למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס
(חלונות).
היתרון
הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון,
להבדיל למשל, מניסוח
תקנון
על ידי
עורך דין
והעלתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון
המצוי על שרתי
תקנון אתרי
האינטרנט של ישראל, על ידי
עורכי הדין,
מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל
והמתאימים כל העת את לשון
התקנון
המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל
ולשינויים בחוקי המדינה.
תקנון מתאים
תקנון
טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל
תקנון
טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור
לזכויות יוצרים
לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של
הפרת
חוק איסור לשון
הרע ראה
א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי
ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים
הנוגעים
לחוק הגנת צרכן
וגם לפקודת הנזיקין,
חוק עשיית עושר
ולא במשפט,
חוק העוולות
המסחריות ועוד.
אז לפני
שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל
(כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר
האינטרנט שלכם.
האמור
נכתב בעבור גילוי נאות בלבד ואינו
ייעוץ משפטי.
הכותב הנו
עורך דין העוסק בדיני האינטרנט
מאמרים נוספים בדיני אינטרנט:
תמצית פסק הדין ברשות ערעור פלילי
משלוח דואר זבל והטרדה באמצעות המייל
חוק התקשורת לטובת הציבור
הפייסבוק כפלטפורמה להפצת ספאם
דיני אינטרנט
עורך דין לעסקים
תקנון
אתרי האינטרנט בישראל
אחריות אתר
אינטרנט לפגיעה בפרטיות גולשים
גולש אנונימי יקר ראה הוזהרת!
לא על החופש לבדו
חוק הספאם חוק
דואר זבל
|
