למאגר פסקי דין  לעמוד הבית עורכי דין לאינדקס עורכי דין

    בהמשך עדותו, נתבקש התובע לפרט את נסיבות הגעתו למסעדה לצורך קבלת תשלום וקבלת הנחיות באשר לביצוע הצילומים. לטענתו, קיבלו במקום אדם, אשר זוהה על ידו כבעל המסעדה. משנתבקש לזהות את אותו אדם, הוא הצביע על הנתבע מס' 3 שנכח באולם, ואשר ברי כי אינו בעל המסעדה, אינו מנהלה ואין לו כל קשר עמה. רק לאחר שעורכי הדין העירו את תשומת לבו לכך שאותו אדם אשר זוהה על ידו הינו נתבע מס' 3, חזר בו מגרסתו. מששאלה ב"כ הנתבע את התובע האם הסכים אותו אדם שנכח במסעדה לשלם לו סך של 100$ תמורת הצילומים, השיב:

 "ת. אז לא דרשתי ממנו את התשלום, היתה בינינו הסכמה שהוא מקבל את העבודות, הוא לא היה צריך לשלם לי באותו הרגע, כי הוא טרם קיבל את החומר. היתה הסכמה בעל פה שזהו הכיוון." (עמ' 9, ש' 30-31).

            נראה שנשתכח לו לתובע, כי דקות ספורות קודם לכן העיד כי בא באותו יום למסעדה על מנת לגבות את הסך 100$ המגיע לו, והנה עתה טוען הוא כי לא דרש ממנו כלל את התשלום. הציטוט האחרון מדבריו של התובע, סותר את גרסתו המופיעה בתביעה ואף את עדותו. שכן, כפי שראינו בפסקה 13 לעיל, עמד על כך שלא יועברו צילומים ללא חתימה מוקדמת על חוזה. משהבין התובע כי מעד בלשונו, ציין כי הופיע במסעדה פעמיים, פעם אחת לשם צילומים, ופעם שניה לשם קבלת הכסף. גרסה זו, כאמור, אינה עולה עם גרסת התביעה שלו.

15.      עלי לציין כי בכך לא נסתיימה מסכת קלקלתו של התובע. עפ"י האמור בתצהירו  (סעיף 30), נקבע בינו לבין הנתבע כי בפגישה שתערך בין הצדדים יוסדרו זכויותיו, הקשרים העסקיים בין בעלי הדין וכי צילומי המסעדה יועברו על גבי דיסק אל הנתבע "וכל זאת כאמור לאחר חתימת ההסכם". בסעיפים 31 ו- 32 לתצהירו טוען התובע:

"הנתבע 1 לא הגיע הוא עצמו לפגישה שנקבעה בביתי, אך במקומו הגיע בשעות הערב לביתי שליח מטעמו, כאשר אני לא הייתי בבית. לפיכך נפגש השליח מטעם הנתבע 1 עם אשתי, שלא היתה בקיאה בפרטים;

השליח מטעם הנתבע 1, ניצל את המצב שאני לא הייתי בבית, דרש וקיבל בחוסר תום לב את "הדיסק" המכיל את הצילומים מאשתי. יודגש כי השליח שדרש וקיבל את הדיסק היה אחיו של הנתבע 1."    

המשך פסק הדין  I  חזור לעמוד האחרון בו ביקרת בפסק הדין I חזור לתחילת פסק דין