השופט א' א' לוי:

בחודש דצמבר 2008 קשר המערער עם סארי אבו-גאנם לבצע שוד בסניף של בנק בחיפה, ולצורך כך הצטיידו בחולצות ארוכות בעלות כובע, כפפות ומיכל גז מדמיע דמוי אקדח. בתאריך 30.12.08 הם הגיעו לבצע את זממם, ותוך איומים על פקיד הבנק נטלו ממנו סכום של 2,350 ש"ח ונמלטו.

המערער הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע ושוד. על כך הוא נדון לשלושים וששה חודשי מאסר, עשרים וארבעה חודשים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בן 20 חודשים שעמדו נגדו, במצטבר.

המערער משיג בפנינו על העונש שהושת עליו, אולם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעון על-פה, לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מרכיביו של גזר הדין. למערער עבר פלילי מכביד, ואת השוד ביצע שעה שהיה במעמד של אסיר משוחרר על-תנאי, וכאשר מאסר מותנה ממושך עומד נגדו. אפשר שהמקור לעבריינותו מצוי בנסיבותיו האישיות שאינן פשוטות כלל ועיקר, והתמכרותו לשימוש בסמים מסוכנים מגיל צעיר. אולם, בפני בית המשפט ניצבים שיקולי ענישה נוספים, וביניהם הרתעת הרבים, במיוחד מפני ביצוען של עבירות מסוג זה הפוגעות בסדר הציבורי, וכרוך בהן סיכון לא מבוטל לקורבנות תמימים. עם זאת, נוכח העובדה שהמערער השתלב בכלא בתהליך טיפולי והוא מתמיד בו מזה חודשים לא מעטים, החלטנו ללכת לקראתו קמעא, ואנו מורים כי בששה חודשים מתוך המאסר המותנה שהופעל ישא המערער בחופף לעונש שנגזר לו בפרשה הנוכחית, כך שתקופת כליאתו תעמוד על 50 חודשים. בכפוף לכך, הערעור נדחה.

ניתן היום, א' בכסלו התשע"א (08.11.2010).