פסקי דין

8185/10 - מיכל טל נ. נעמי רגן

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 28.10.2010 אשר דחה את בקשת המערערת להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא) מיום 19.7.2010וכן בקשה לעיכוב ביצוע.

ביום 5.10.2010 הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.7.2010 שלא לאפשר לה להעיד עדה נוספת מטעמה טרם הגשת הסיכומים בתיק (להלן:ההחלטה). בבקשה נטען כי למערערת דרוש זמן נוסף על מנת להסדיר  את ייצוגה בהליך באמצעות לשכת הסיוע המשפטי.

ביום 17.10.2010 דחה כבוד הרשם את הבקשה וקבע כי לא מצא כי הטענה בדבר פנייה ללשכה לסיוע משפטי מקימה במקרה זה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת וזאת, בין היתר, כיוון שסיכויי ההליך אינם גבוהים. יחד עם זאת, נתן כבוד הרשם למבקשת ארכה עד ליום 24.10.2010. ביום 21.10.2010 הגישה המערערת בקשה נוספת למתן ארכה קצרה נוספת להגשת בקשת רשות הערעור אשר נדחתה  על ידי כבוד הרשם ביום 28.10.2010.

מכאן הערעור שבפניי במסגרתו טוענת המערערת כי שגה כבוד הרשם בכך שקצב סד זמנים קצר ובלתי סביר ובכך שלא האריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור בימים ספורים על מנת שתתקבל הכרעה סופית של לשכת הסיוע המשפטי בעניינה.

דין הערעור להדחות.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שירשמו. בענייננו, אחד מאותם טעמים הם סיכוייו הלכאוריים של הליך הערעור לגביו מתבקשת הארכת המועד. בעניין זה מקובלת עלי מסקנתו של כבוד הרשם לפיה סיכוייה של בקשת רשות הערעור אינם גבוהים כיוון שמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה דיונית של בית המשפט המחוזי. עוד אציין כי הדרך פתוחה בפני המערערת להגיש ערעור בזכות על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, במידה וזה יוגש.

בנסיבות אלה מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, ג' בכסלו התשע"א (10.11.2010).