פסקי דין

שאקי אנקה נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין

השופטת א' חיות:

           עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי בית המשפט יורה למשיב 1 (להלן: המשיב) להימנע משלילת אזרחותה הישראלית של העותרת 1 (להלן: העותרת) ומשינוי רישומה במינהל האוכלוסין כיהודיה. כמו כן מבקשים העותרים 1, 2 ו-4 כי המשיב יימנע מלפגוע בזכויותיהם כאזרחי ישראל; כי יינתן לעותר 3 לעלות ארצה כיהודי על-פי חוק השבות, תש"י-1950 (להלן: חוק השבות); כי תינתן לעותר 4 תעודת זהות ישראלית חדשה; וכי המשיב 2, בית הדין הרבני, ייתן החלטה סופית בעניין יהדותה של העותרת.

1.        העותרת היא אימם של העותר 2 (להלן: אנטון) ושל העותר 3 (להלן: ואסילין), ובת-זוגו (וכן אשתו לשעבר) של העותר 4 (להלן: פטר). בשנת 1990 עלתה העותרת לישראל מבולגריה יחד עם בנה אנטון. הסוכנות היהודית דאגה להסדרת מעמדם של העותרת ושל אנטון בישראל והם קיבלו תעודת זהות ואזרחות ישראלית. בהמשך הגיע גם פטר לישראל וקיבל אזרחות ישראלית, מכוח נישואיו לעותרת (יצוין כי בשנת 1993 התגרשו פטר והעותרת והעותרת נישאה לאזרח ישראלי, אשר נפטר בשנת 2008. כיום חיים פטר והעותרת כבני-זוג). ואסילין לעומת זאת לא עלה עם אימו ואחיו לישראל, ובשנת 1993 פנה לסוכנות היהודית בבולגריה בבקשה לקבלת תעודת עולה. לאחר שבקשתו נדחתה, נכנס ואסילין בשנת 1996 לישראל באשרת תייר. בקשתו להסדיר את מעמדו סורבה גם בשנת 1997, לאחר שבבדיקה במרשם האוכלוסין בבולגריה התברר כי הוריה של אימו, העותרת, נרשמו כבעלי לאום צועני ודת מהומדנית (איסלאמית) ובהמשך העותרת ואימה שינו את הלאום לבולגרי. ואסילין המשיך לשהות בישראל, בחלק מן הזמן באופן בלתי-חוקי, ולאחר שלא המציא מסמכים מקוריים להוכחת יהדותו הוחלט בשנת 2002 שלא להעניק לו אזרחות מכוח שבות. עקב כך עתר ואסילין לבית משפט זה (בג"ץ 10054/02), ולאחר שנתקבלה עמדת המשיב מחק הוא את העתירה.

           במהלך שנת 2008, על-פי המתואר בעתירה, איבד פטר את תעודת הזהות שלו, ומשפנה לקבל תעודה חדשה הוא זומן יחד עם העותרת ואנטון למשרדי המשיב לבירור עניין יהדותה של העותרת. בהמשך הגישו השלושה עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 9317/08), בה ביקשו כי המשיב ינמק מדוע זומנו לשימוע ומדוע לא תונפק לפטר תעודת זהות חדשה. בפסק דינו מיום 2.12.2008 דחה בית המשפט את העתירה על הסף, בין היתר מפני שטרם נתקבלה החלטה סופית בעניינו של פטר. בהמשך זומנו העותרת, אנטון ופטר לבירור נוסף אצל המשיב, בו התבקשו להמציא את המסמכים שברשותם המוכיחים את יהדותה של העותרת. העותרת מצידה סירבה לחתום על מסמך המשנה את פרטי הדת והלאום שלה במרשם האוכלוסין. ביום 16.7.2009 ולאחר חליפת מכתבים נמסר לעותרים כי הוחלט להעביר את עניינם של העותרת ושל פטר לוועדה לביטול מעמד בישראל, מאחר שמעמדם ניתן על בסיס תיעוד מזויף, וכי החלטה לגביהם תשליך גם על אנטון. העותרת נתבקשה לחתום על טופס לביטול מעמד בארץ וסירבה בטענה שלא הוצג בפניה התיעוד המזויף כביכול. ביום 1.12.2008 ביטל בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב פסק דין קודם שניתן על-ידו המאשר את יהדותה של העותרת לצורך נישואיה עם האזרח הישראלי (שנפטר בינתיים) וזאת עד לאחר בירור נוסף ועקב מידע שהעביר לו המשיב לגבי העותרת. עד הגשת העתירה שבכאן טרם ניתנה החלטה סופית על-ידי המשיב בעניין ביטול המעמד של העותרת, אנטון ופטר בישראל וטרם ניתנה החלטתה בית הדין הרבני בעניין יהדותה של העותרת.

2.        בעתירה נטען כי כאשר העותרת ואנטון עלו ארצה נבדקו כל מסמכיהם לפני ולפנים ואין כל עילה לבטל את אזרחותם לאחר עשרים שנים. לטענת העותרים, סבה ואביה של העותרת היו צוענים אך אימה וסבתה היו יהודיות ובבולגריה נרשם הלאום על שם האב. על כן אין כל ספק בעניין יהדותה של העותרת. העותרים טוענים כי ההחלטה לברר מחדש את סוגיית יהדותה של העותרת על סמך מידע שהגיע אל המשיב אך לא הוצג בפניהם אינה סבירה. כמו כן מלינים העותרים על כך שהופעל על העותרת לחץ לשנות את רישומה כיהודיה, למרות שהמשיב ובית הדין הרבני טרם קיבלו החלטה בעניין זה, והם  מוסיפים ומלינים על כך שהמשיבים לא מכריעים בעניינם תוך זמן סביר.

3.        המשיב טוען כי בכל הנוגע לעותרת, לאנטון ולפטר העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה ודינה להימחק, שכן לעת הזו טרם נפתח הליך לביטול אזרחותם, וככל שיוחלט לעשות כן יוכלו הם להעלות את טענותיהם במסגרת ההליך המשפטי שיתנהל בעניין זה לפי סעיף 11(ב) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. אשר לפרטי הרישום של העותרת, אנטון ופטר במרשם האוכלוסין טוען המשיב כי מאחר שהעותרת אינה מסכימה לשנות פרטים אלה, עליו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי. פניה כזו טרם נעשתה, וככל שהיא תיעשה תהא העותרת משיבה בהליך ותוכל להעלות את טענותיה במסגרתו. גם ביחס לקביעת יהדותה של העותרת טוען המשיב כי טרם ניתנה החלטה סופית בעניין זה על-ידי בית הדין הרבני, ויש לאפשר את מיצוי ההליך המתנהל בפניו. כמו כן מציין המשיב כי בקשתו של פטר להנפקת תעודת זהות חדשה נמצאת בטיפול. לבסוף טוען המשיב כי העתירה, ככל שהיא נוגעת לואסילין, דינה להידחות על הסף, שכן ואסילין שוהה בארץ באופן בלתי חוקי זה מספר שנים והוא אף נמנע מלציין כי עתירה קודמת שהוגשה על-ידו (בג"ץ 10054/02) נמחקה. טוען המשיב כי ואסילין לא הצביע על כל עילה או שינוי נסיבות המצדיקים את בחינת עניינו פעם נוספת וכי גם לגופם של דברים ההחלטה שלא להכיר בו כזכאי למעמד של עולה הינה החלטה סבירה ומבוססת.

4.        בתשובה לתגובת המשיב דורשים העותרים לקבל את עמדתם הרשמית והעדכנית של המשיבים ביחס ליהדותם, והם מציינים כי רק במידה שהמשיבים יצהירו שההחלטות נשוא העתירה אינן עומדות כיום בתוקף, הם יחזרו בהם מן העתירה. בכל הנוגע לואסילין טוענים העותרים כי העתירה בעניינו נמחקה בשל אי מיצוי הליכים, וכעת משמוצו ההליכים הוא עותר לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.

5.        דין העתירה, ככל שהיא נוגעת לעותרת, לאנטון ולפטר, להימחק על הסף. בשלב זה טרם התקבלו החלטות סופיות בעניין ביטול האזרחות ושינוי פרטי המרשם של השלושה, ובכל מקרה תינתן להם הזדמנות להעלות את טענותיהם בעניינים אלה במסגרת ההליכים שיתקיימו לגביהם, ככל שיתקיימו. אין על כן מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירה בנושאים אלה כעת (ראו בג"ץ 6359/08 לאונוב נ' שר הפנים (טרם פורסם, 23.9.2008)). החלטתו של בית הדין הרבני בעניין יהדותה של העותרת אף היא טרם ניתנה ומשכך גם עניין זה אינו דורש את התייחסותנו כעת (ראו בג"ץ 10664/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פיסקה ד' (טרם פורסם, 21.1.2008)). המשיב הוסיף וציין בתגובתו כי בקשתו של פטר להנפקת תעודת זהות חדשה נמצאת בטיפול וכי לשכת מינהל האוכלוסין הונחתה לזמנו לצורך המשך הטיפול בה. לעניין זה ניתן, אפוא, מענה. 

6.        אשר לואסילין. כעולה מתגובת המשיב, ואסילין שוהה בישראל ללא היתר כדין ומבלי שהוסדר מעמדו כנדרש, אף שבמשך השנים ניתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן. זאת ועוד, בעתירה דנן לא נזכרת העתירה הקודמת שהגיש ואסילין לבית משפט זה (בג"ץ 10054/02) אשר נמחקה על-ידו. עובדות אלו עולות כדי התנהלות בחוסר ניקיון כפיים אשר היא עצמה מצדיקה דחיית העתירה על הסף בקשר אליו (ראו: בג"ץ 6952/05 ג'ראדה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 12.9.2005); בג"ץ 8811/07 קינטארט נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 24.3.2008); בג"ץ 1778/05 יאסין נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 3.3.2005)). זאת ועוד. הקשיים שהתעוררו לגבי יהדותה של העותרת משפיעים מטבע הדברים גם על יהדותו של ואסילין, בנה, וממילא לא ניתן לעת הזו להעניק לואסילין מעמד בישראל מכוח שבות. אין בכך כדי למנוע מואסילין לשוב ולפנות אל המשיב בבקשה מתאימה, ככל שיהיו בידיו מסמכים נוספים שטרם הוצגו על-ידו להוכחת טענותיו בעניין זה וככל שיוחלט כי אין לשנות ממעמדה של אימו, העותרת.

           מן הטעמים המפורטים לעיל העתירה נמחקת על הסף. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ל' באב תש"ע (10.8.2010).