פסקי דין בנושא הרמת מסך סעיף 6 לחוק החברות

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט

בית משפט לתביעות קטנות חיפה

תק 715/07

בפני: כב' השופט ג. אנגל

התובעת: נאוה קלדרון

נגד

הנתבע: יואל גלעד - "ניאו טכנולוגיות מחשבים"

פסק דין

בפניי תביעה להשבת סך של 1,500 ₪ בגין רכישת מצלמה מאתר אינטרנט אשר לא סופקה לתובעת ע"י הנתבע ו/או ע"י החברה בה היה בעל מניות.
רקע:

ביום 22.8.04 רכשה התובעת, באמצעות כרטיס אשראי, מצלמה בסך של 1,939 ₪ מאת חברת "ניאו טכנולוגיות בע"מ", אשר הייתה בבעלותו של הנתבע ובאופן שהנתבע היה בעל 100% מניות בה, קרי בעל מניות יחיד.
כבר כעת יצוין, כי חברת "ניאו טכנולוגיות בע"מ" וחברת "אנ אי איי או טק בע"מ" אחת הן ובעלות אותו מספר ח.פ. 0-345683-51 (ראה דו"ח BDI אשר צורף לכתב התביעה וחוזה אשר צורף לכתב ההגנה) (להלן: "ניאו טק" ו/או "החברה").
לטענת התובעת, לאחר כיומיים ביקשה היא לבטל את העסקה דרך חברת האשראי ויזה כאל (להלן: "חברת האשראי"), מאחר שהבינה כי המדובר בחברה לא אמינה.
חרף בקשת התובעת לביטול העסקה, המשיכה חברת האשראי לחייב את התובעת בתשלומים בגין רכישת המצלמה, והתובעת חוייבה ונשאה ב-4 תשלומים.
משכך, פנתה התובעת לחברת האשראי, בשנית, על מנת לברר את פשר ההורדות והחיובים חרף שמבחינתה ביטלה את העסקה בחודש אוגוסט.
בגין האמור לעיל, הגישה התובעת תביעה כנגד חברת האשראי בבית המשפט דנן (במסגרת תק 1976/06 קלדרון נאוה נ' כ.א.ל. כרטיסי אשראי).
במסגרת תק 1976/06 הגיעו הצדדים להסכמות אשר הועלו בהסכם גישור לפיו:

"1. הנתבעת תשלם 500 ₪ תוך 21 יום מהיום.

2. הנתבעת תעביר בהקדם האפשרי את כל הפרטים על "ניאו טכנולוגיות מחשבים בע"מ"

לתובעת בדואר רשום וזאת מתוך רצון טוב לעזור לתובעת."

ביום 21.6.06 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור.

בהתאם להסכם הגישור, שלחה חברת האשראי מכתב (מאת מר צחי כהנא מנהל מחלקת ניהול סיכונים) לתובעת, לפיו בגין עסקה מתאריך 22.8.04 בסך 1,939 ₪ עם בית העסק "ניאו טכנולוגיות" יועבר זיכוי בסך 500 ₪ לזכות התובעת.
כמו כן ובהתאם להסכם הגישור, העבירה חברת האשראי את פרטיה של החברה אשר הייתה אחראית לאספקת המצלמה כדלקמן:

"חברת אנ.אי.איי.או.טק בע"מ הרשומה ברשם החברות תחת המספר 0-345683-51. החברה נוסדה בתאריך 18.9.03 ולפי רשם החברות החברה עדיין רשומה ואין כל עדכון על מחיקה. בעל החברה היחיד הינו: גלעד יואל בעל ת.ז. 01719939... מר גלעד הינו בעלים של שבע חברות שפרטיהן בתדפיס רשם החברות המצורף למכתבי."





בכתב הגנתו טוען הנתבע כדלקמן:

לא ידוע לו ואין לו כל פרטים על העסקה הנ"ל.

הנתבע הינו מחזיק במניות של חברת ניאו טק.

החברה נסגרה בחודש אוגוסט 2004 עקב פריצה וגניבת סחורה.

הפעילות בחברה הועברה לחברת קליקס.

הנתבע אינו ערב אישית לעסקה הנ"ל, במידה והייתה.

לפיכך, דין התביעה כנגדו להידחות.

לכתב הגנתו צירף הנתבע אישור בדבר הגשת תלונה בגין התפרצות וגניבה מיום 22.7.04, מכתב מחברת הביטוח הראל, מיום 13.9.04 וכן עמוד פתיח מתוך חוזה מיום 11.7.04 לפיה חברת ניאו טק מוכרת את נכסיה וזכויותיה לחברת NO BOX LTD.
דיון ומסקנות:

מן המסכת המפורטת לעיל, עולה כי עסקינן בתביעה להרמת מסך כנגד בעל המניות בחברת ניאו טק.

עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה הוא עקרון על של דיני החברות.

הכלל הוא כי חברה בע"מ הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ו/או מאורגניה, ופועל יוצא הוא כי קיימת הפרדה בין החברה לבעלי מניותיה, ולא ניתן לייחס חוב של החברה לבעלי מניותיה.
החריג לכלל האמור הינה דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות, כלומר בהתקיימן של נסיבות מסויימות, יכול בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה.
יוער, כי בעבר נטיית בתי המשפט הייתה שלא להרים מסך אלא במקרים חריגים, עם תיקונו של חוק החברות, קיימת מגמה בפסיקה להרחיב את המקרים בהם יורם מסך ההתאגדות וחובות החברה ייוחסו לבעלי מניותיה.
שימוש הגובר בדוקטרינת הרמת המסך נעשה לאחרונה לאור ריבוי המקרים בהם בעליו של תאגיד מנצלים את אישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד והאחריות המוגבלת, בכדי להימלט מעמידה בהתחייבויות התאגיד.
החריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת והמאפשר לבית המשפט להרים את מסך ההתאגדות מצוי בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999.
לאחרונה תוקן סעיף 6 ולאור התיקון החדש הודגש היסוד הנפשי של בעלי המניות, כך שרואים אדם כמודע לשימוש פסול באישיות המשפטית של החברה גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
במילים אחרות, בעל מניות אשר "עוצם את עיניו" ונמנע מלברר דברים מסויימים באשר למצבה של החברה ויכולתה לעמוד בהתחייבויות הנובעות מפעילותה, לה הוא מודע, עשוי להיות חשוף אישית, כתוצאה מהרמת המסך.
זאת ועוד, על הנתבע כבעל מניות ו/או כמנהל ו/או כאורגן של החברה מוטלות חובות זהירות ותום לב כלפי החברה אותה הוא מנהל, כלפי הציבור וכלפי צד ג' המתקשר עם החברה.
עפ"י ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ ואח' נ' אורן ואח', פ"ד לה(4) 253, ניתן לחייב נושא משרה בחברה בנזקי צד שלישי לא רק על דרך הרמת מסך , אלא גם ע"י הטלת אחריות אישית, עצמאית וישירה על נושא המשרה עצמו, אך זאת בעילות כגון חוסר תום לב, תרמית ורשלנות.
בד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 נקבע כדלקמן:

"עקרונית ועל יסוד הגזירה השווה, אין מקום ליצירת הבחנה בין אחריות של מנהל לעוולה לבין אחריותו לתשלום פיצויים בשל הפרת חובה סטטוטורית בתחום הטרום חוזי כמוגדר בסעיף 12 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי). אין אדם נפטר מאחריותו האישית לעוולה או להפרת חובה סטטוטורית, יהיה זה בשל היותו אורגן או יהיה זה בשל היותו שלוח".





לעניין האפשרות להחיל את חובת תום הלב מכוח חוק החוזים (חלק כללי) על דיני החברות ניתן ללמוד מדבריו של השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 817/90 קוסוי נ' בנק ל' פויכטונגר, פ"ד לח (3) 253 כדלקמן:

"כבר נפסק לעניין חובת תום הלב:

"תום הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו.. עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפויות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד השני. אדם לאדם - לא זאב ולא מלאך, אדם לאדם - אדם (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 279)".
על כאמור לעיל, החובה לנהוג בדרך המקובלת ובתום לב חלה, כידוע, על כל אדם הנוטל חלק במגעים החוזיים.

בדיון מיום 24.5.07 העיד הנתבע, כי הינו רק אחד מבעלי המניות של החברה, אלא שמעיון בתדפיס אשר צורף לכתב התביעה עולה כי הנתבע מחזיק ב-100% במניות ניאו טק (היא כאמור לעיל חברת אנ. אי. איי, או, טק בע"מ).
הנתבע טוען במעמד הדיון, כי לא צורפו ראיות כי התובעת רכשה את המצלמה מניאו טק ואין חשבונית, אלא שעפ"י נספחי כתב התביעה ואף מנתוני חברת האשראי עולה כי ביום 22.8.04 אכן רכשה התובעת מצלמה בסך של 1,939 ₪.
ההיפך הוא הנכון, הנתבע הוא אשר לא עמד בנטל המוטל על כתפו והיא הוכחה לכך כי המצלמה אכן סופקה לתובעת.

כל טענותיו של הנתבע, כפי שהועלו בדיון ונטענו בעלמא ובהיסוס כגון ויצוטט: "יכול להיות שכן החזירו את הכסף לויזה ואני לא יודע מה התרחש הלאה" (עמ' 2 לפרוטוקול).
ובהמשך

"היו לי מקרים שאנשים באו בטענות שלא קיבלו והוכחנו שכן קיבלו, אין לי מושג אנו לא טיפלתי בדברים".

הנתבע מאשר מודה ומתוודה, כי בחודש יולי 2004 אירעה פריצה לבית עסקו ונגנבה סחורה בסך של כ-330,000 ₪, לרבות המלאי העיסקי.
מעיון במכתב מחברת הביטוח, אשר צורף לכתב הגנתו של הנתבע, עולה כי פוליסת הביטוח לא כללה מלכתחילה כיסוי ביטוחי בגין המלאי העיסקי.
הזמנת ורכישת המצלמה ע"י התובעת, כאמור לעיל, הייתה ביום 22.8.04, קרי לאחר אירוע הפריצה הנטען.

הנה כי, הנתבע ידע ו/או היה עליו לדעת, כבעל מניותיה היחיד של החברה, כי פוליסת הביטוח אינה כוללת כיסוי ביטוחי בגין המלאי העיסקי ולפיכך היה עליו להימנע מביצוע הזמנות סחורה ע"י ציבור הלקוחות.
ויודגש, בידיעה כי המלאי העיסקי נגנב וכי מאחר ופוליסת הביטוח אינה כוללת מלאי עיסקי הרי שלא יוכל אף בעתיד לספק את הסחורה המוזמנת ללקוחותיו.
החברה המשיכה, שלא כדין ובחוסר תום לב, למכור מוצריה דרך אתר האינטרנט חרף כך, שלא יהא באפשרותה לספק את הסחורה מפאת הגניבה ומפאת חוסר הכיסוי הביטוחי.
במילים אחרות, החברה והעומדים מאחריה המשיכו למכור את מוצריה חרף כי אין בידיהם לספקה.

מעבר לזאת, הנתבע הדגיש בכתב הגנתו, כי החברה נסגרה בחודש אוגוסט 2004, קרי בחודש בו בוצעה רכישת המצלמה ע"י התובעת.
לפיכך, הריני סבור כי החברה והעומדים מאחריה, פעלו בחוסר תום לב הן בשלב המו"מ הטרום חוזי עם ציבור הלקוחות בכלל ועם התובעת בפרט, לא טרחו להודיע ולגלות להם כי החברה נסגרה.
הנתבע - היה עליו לפעול בתום לב במהלך התקשרות התובעת עם החברה, שכן מוטלות עליו חובות זהירות ותום לב כלפי החברה אותה הוא מנהל, כלפי הציבור וכלפי צד ג' המתקשר עם החברה ובמקרה דנן עם התובעת.
הנתבע - היה עליו לברר באם בוצעו הזמנות סחורה לאחר אירוע הפריצה ובאם בוצעו, אזי לבדוק באם יהא באפשרות החברה לספק אותן ולעמוד בהתחייבויות הנובעות מפעילותה, לה הוא מודע ולא לעצום את עיניו ולהימנע למברר את אותם פרטים.





חובתו של הנתבע כבעל מניותיה היחיד של החברה הייתה לנהל את ענייניה החוזיים של החברה מול התובעת באורח שיקיים "מה ששנוא עליך על תעשה לחברך".
הנתבע - ניסיונו להטיל את חובו לתובעת על חברה שנסגרה, בנסיבות שהוא עצמו תאר הינו ניסיון חסר תום לב, המצדיק הפעלתה של הסנקציה של הרמת מסך ההתאגדות.
מן האמור לעיל, הריני סבור כי במקרה דנן, אכן קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות וכפועל יוצא מכך יש לחייב את הנתבע אישית.
אין מקום לפסוק נגד חברה שאינה פעילה (אף לשיטת הנתבע), הגם שאינה נתבעת במסגרת התביעה.

אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,500 ₪ תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 350 ₪, תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן היום ח' בתשרי, תשס"ח (20/09/2007) בהעדר הצדדים.




תק 07 / 715 נאוה קלדרון נ' יואל גלעד - "ניאו טכנולוגיות מחשבים" [פדאור (לא פורסם) 07 (29) 442], עמוד 1-4


פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940

פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

צור קשר

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית | קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.