מאמרי משפט

דיני נזיקין

הגדרת הנזיקין

מקומם של דיני הנזיקין במערכת המשפט

מטרות דיני הנזיקין

הפרת חובה חקוקה – סעיף 63

הייחוד בעוולת הפרת חובה חקוקה היא שלא העוולה עצמה קובעת חובה, אלא היא אך יוצרת עוולה בגין אי קיום חובה שמקורה מחוץ לפקודת הנזיקין. לכן ניתן למצוא אינטרסים מגוונים שעוולה זו מגינה עליהם. זוהי עוולת מסגרת, שבית המשפט ממלאה בתוכן על פי שיקולים של מדיניות משפטית.

חובה המוטלת על פי חקוק למעט פקודה זו

בפקודת הפרשנות נקבע כי "חקוק" הוא כל חוק או תקנה, ו "תקנה" היא כלל, חוק עזר, מנשר, הכרזה, צו, הוראה, הודעה מודעה או מסמך אחר, שניתנו מכוח חוק או תקנה. כל אלה הם לפיכך בחינת מקורות משפטיים מחייבים היוצרים חובה. מכאן נובע כי סמכות המותנית בשיקול דעת אינה נכללת בהגדרה של "חובה".

בפס"ד מרט נ' מד”י נדונה תביעתה של חברת הביטוח לשפותה עבור נזק שנגרם למפעל יהלומים בשל גניבה, שעה שהמשטרה התרשלה ולא מלאה חובתה כלפי המפעל. בית המשפט קבע, כי למשטרה יש סמכות לטפל, בעניינים של הגנת שלום הציבור, אך אין חובה כזאת, וברגע שאין חובה כזאת לא ניתן לבסס עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה. (אין זה אומר שהניזוקים נותרו ללא סעד, שכן במקרה זה זכו התובעים לסעד בגין עוולת הרשלנות). כך נקבע גם ביחס לחובה של עירייה שמקורה בסמכות בפס"ד גרובנר נ' עיריית חיפה. 

שאלה חשובה היא: האם המונח "חובה" משמעו אך חובה משפטית, או גם חובה לא משפטית, כלומר חובה שלא נקבעת דרך אכיפתה. חובה לא משפטית לדוגמה היא חובת הקטין לכבד את הוריו (סעיף 16 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וכן חובת העובדים ליתן הודעה מוקדמת על שביתה. בבית המשפט המחוזי נידונה תביעה של עיריית ראשון לציון נגד עובדי ראשון לציון בגין הפרת חובה חקוקה. בית המשפט קבע כי ניתן לבסס עילת תביעה בגין עוולה זו, אך לא דן בשאלה האם יש נפקות לעובדה שמדובר בחובה לא משפטית.  מצד אחד ניתן לטעון כי סעיף החוק מדבר על "חובה" בכלל, ואינו מבחין בין חובה משפטית לחובה לא משפטית, אך יש הסבורים כי רק כאשר מדובר בחובה משפטית ניתן לנסות ולבסס תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.

 שאלה נוספת היא: האם "החובה" כוללת גם חובות דיספוזיטיביות (שניתן להתנות עליהן). למשל, בחוק המקרקעין מובא נוסח של תקנון מצוי הקובע חובות המוטלות על דיירים, אך הדיירים יכולים לשנותם בהתאם לרצונם. נשאלת השאלה האם הפרתם של חובות כאלו, שלא שונו על ידי הדיירים, יכולים לשמש עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה. הגישה המקובלת היא כי גם חובות דיספוזיטיביות נחשבות כ"חובה" לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

 היסוד הראשון של העוולה קובע כי החובה החקוקה צריכה שתהיה מחוץ לפקודה. יש בכך הגיון רב, שכן אם נאפשר תביעה בגין הפרת חובה חקוקה גם על הפרתן של עוולות שבתוך הפקודה, הרי אנו מייתרים את העוולות הפרטיקולריות ואף עוקפים את העוולות בעלות הסייגים.

 קושי מסוים מתעורר לגבי עוולות נזיקיות שמחוץ לפקודה. יש הגיון לומר, כי אותו הדין החל על פקודת הנזיקין יחול על העוולות הנזיקיות שמחוץ לפקודה (שכן עצם היותן  מחוץ לפקודה הוא טכני בלבד, ולא מהותי). הגישה הרווחת היא, אם כן, לפרש את הביטוי "למעט פקודה זו" מבחינה מהותית ורחבה השוללת אפשרות תביעה בגין הפרת חובה חקוקה, גם לגבי עוולות בתוך הפקודה וגם לגבי עוולות שמחוץ לפקודה. גם מי שיצמצם ויאמר: "למעט פקודה זו" – רק לגבי העוולות שבפקודה, יגיע לגישה הראשונה על דרך של היקש: יש לאקונה לגבי החלת עוולת הפרת חובה חקוקה על עוולות נזקיות שמחוץ לפקודה, ולכן יש לנקוט אותה דרך שנוקטים לגבי עוולות שבתוך הפקודה.

החקוק נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר

נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החקוק

החקוק לא התכוון להוציא תרופה זו

רשלנות – סעיפים 35 ו- 36

תקיפה – סעיף 23

הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29

מטרדים – סעיפים 42 – 18

גרם הפרת חוזה – סעיף 62

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק אחריות למוצרים פגומים

חוק איסור לשון הרע

קשר סיבתי - סעיף 64

ריחוק הנזק – סעיף 76 (1)

סיבות אחדות לנזק

פיצויים

השפעתן של הטבות על שיעור הפיצויים